יותר ויותר אנשים מבינים שהפסקה מוחלטת של תהליך חקיקת הרפורמה המשפטית, כנראה לא תהיה. החקיקה אולי תתעכב, סביר להניח שתתרחש במתכונת שונה, איטית יותר, אבל השינוי המשטרי שמביאים עימם המגזר הלאומני-יהודי והמגזר החרדי כאן כדי להישאר. עולה אם כך השאלה המתבקשת: לאן אנו ממשיכים מכאן?
בכדי לענות על שאלה זו צריך קודם כל להבין מהי נקודת הכשל המשטרית שהובילה את החברה בישראל מקוממיות לדיקטטורה. ההסבר הבא עלול להיתפס מעט מורכב אבל שווה להשקיע בו מחשבה:
שיטת המשטר בישראל נקראת "משטר-אוניטרי", משטר המבוסס על שלטון מרכזי. במשטר-אוניטרי, האוחזים במושכות השלטון יכולים לקבוע את מידת הביזור של הכוח השלטוני וע"י כך לשלוט בנרטיב. לכן, מי שמחזיק במושכות השלטון יכול הלכה למעשה, לעצב את אופייה של המדינה בהתאם לערכיו.
משטר-אוניטרי יכול לתפקד היטב כאשר חברה מאוחדת תחת נרטיב משותף כפי שאכן קרה בעשורים הראשונים לקום המדינה. כאשר רוב הציבור היה מאוחד במטרה להגן על המדינה מפני אויבים ולהקים כאן ארץ לתפארת, הפערים שמקורם במערכות ערכים שונות נדחקו הצידה וזרם אחד מרכזי חוצה מגזרים, קיבל לגיטימציה ציבורית רחבה. אנו מכנים אותו בשם: הזרם הממלכתי.
אלא שדברים הסתבכו. ברבות השנים התפצלו הנרטיבים של קבוצות ערכים ומשקל הבידול החל אט אט לעלות על משקל האחדות. השלטון המרכזי שבעבר נתפס כשלטון "ממלכתי" של כולם עבור כולם החל להתכנס תחת נרטיב מצומצם, כזה שלא משקף מערכת ערכים משותפת אלא מערכת ערכים ייחודית. המצב הגיע לכדי הקצנה בשנים האחרונות של העשור הקודם שבהן עוצב השיח הפוליטי כך שהוא מדיר ציבור עצום ומאיין את ערכיו. האפשרות הטמונה במשטר-אוניטרי לרכז כוח ולעצב את פני האומה, תורגמה למבנה של שלטון אבסולוטי, דיקטטורה. מבנה שיח פוליטי שמקבל בימינו ייצוג פורמאלי באמצעות חקיקה. כך הגיעה מדינת ישראל תוך 75 שנותיה מקוממיות לדיקטטורה.
בואו נדבר על פתרון. היות שהתרחשו תהליכים מורכבים בחברה, שהובילו לכדי בידול של מערכות ערכים שלא מתיישבות זו עם זו , והיות שהכשל במשטר-אוניטרי נוצל ע"י השלטון בכדי לכונן דיקטטורה, לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור. הרעיון של חזרה לתקופת הזוהר של הזרם הממלכתי הוא לא יותר מאשליה ורצון להיאחז במוכר והבטוח. השינוי הנדרש הוא שינוי בשיטת המשטר, החלפת המשטר-האוניטרי במשטר פדרטיבי.
אנו מציעים שיטת משטר המכונה פדרציה מגזרית. זוהי פדרציה המורכבת מאוטונומיות תרבותיות כלכליות שהחלוקה ביניהן אינה על בסיס גיאוגרפי אלא על בסיס מערכות ערכים ואוריינטציה משטרית. השינוי שאנו מציעים בשיטת המשטר לא יכול להתרחש מחר בבוקר אלא הוא מצריך תהליך של הבשלה, תהליך שבו כל ארבעת המגזרים המרכזים ישלימו את שלב ההבדלות ממגזרים אחרים.
וכאן נכנס לסיפור מקומה של האוטונומיה הדמוקרטית-ליברלית. אנו פועלים בכדי לייצר פרויקטים חברתים לקהל הדמוקרטי ליברלי שמתהליך אפיונם ומיישומם תנבע האוטונומיה הדמוקרטית-ליברלית כשלם הגדול מסכום חלקיו. כינון אוטונומיה ליברלית הוא השלב הקריטי ביותר בתהליך ההבשלה שיוביל אותנו לשינוי בשיטת המשטר.
אנו קוראים לכם לצאת מאזור הנוחות כי אין מישהו אחר שיעשה את זה בשבילכם. שום מנהיג לא יכול להחזיר את הגלגל לאחור ולבטל את תהליך ההתמגזרות שעובר על החברה בישראל. תהליך זה גדול מכל ממשלה כזו או אחרת. לכן, אתם האנשים להם חיכיתם! הצטרפו אלינו וקחו חלק בדיונים ובישום הפרויקטים החברתים שמהם תצמח קהילת האוטונומיה. בואו לדון איתנו במערכת חינוך עצמאית, מערכת תרבות עצמאית, שירותי בריאות ורווחה פנים מגזריים, חוקה מגזרית ובניית מיקרוקוסמוס כלכלי שיתמוך בכל אלו. מחכים לראותכם.