היכן אנו ממוקמים מבחינה קטגורית בין שלל התנועות?
חשוב שפעילים ומשתתפים בפעילות שלנו ידעו למקם את אופי התנועה בין שלל תנועות שפועלות במרחב. ההבנה הזו תאפשר גם להבין טוב יותר למה אנו עוסקים בתכנים מסויימים, למה העיסוק הזה חשוב, מה אנו מעוניינים להפיק ממנו ובכלל מהו אופי הפעולה שלנו.
ניתן לראות בדברים הבאים השלמה או תוספת למצגת האחרונה בסדרת "למה לי פדרציה עכשיו?" (קישור למטה) שעוסקת בממדים שונים של השוואה בין פתרונות שונים.
ניתן לחלק את התנועות הפועלות כיום לשלוש קטגוריות:
- תנועות שפועלות ליצירת הגמוניה
- תנועות שפועלות לחיפוש מכנה משותף חדש
- תנועות שפועלות בגישה של יחסיות תרבותית
תנועות שפועלות ליצירת הגמוניה: תנועות אלו נוטות להציג מערכת ערכים מסוימת כזו הנכונה ולכן גם זו שייש לכפות אותה על כלל הציבור. תנועות אלו מצנזרות תכנים באופן יזום כך שאלו מתמקדים במערכת הערכים הראויה להיות הגמונית ובו בזמן ישנה התעלמות או ביטול של תכנים המנסים להציג הגיון פנימי של מגזרים אחרים.
יש שתי דוגמאות מובהקות לתנועות כאלו – 1. השיח הלאומני-יהודי שהתפתח דרך מניפולציה על השפה במטרה לבטל כל דעה שמתנגדת לשליט העל (נתניהו). שיח זה מוסבר במצגות הרחבת השיח. וגם במצגות למה לי פדרציה? (בעיקר חלקים ב+ג)
הדוגמה השניה של תנועה הגמונית היא תנועת המחאה של הציבור הדמוקרטי-ליברלי. תנועת המחאה מנסה לשחזר את ההגמוניה הדמוקרטית-ליברלית תוך השענות על הטקסט של מגילת העצמאות. מה שמאפיין את תנועת המחאה הוא התעלמות מודעת מהעובדה שנוצרו מגזרים שכבר לא רואים בטקסט של מגילת העצמאות את ליבת השיח שלהם. במקום לקבל את עובדה שהחברה בישראל התפצלה למערכות ערכים נפרדות, תנועת המחאה מנסה לכפות הגמוניה באמצעות הפעלת מנגנוני ביטול על תכנים העולים במגזרים אחרים.
תנועות שפועלות לחיפוש מכנה משותף חדש: תנועות אלו יוצאות מתוך הבנה שהממלכתיות התפרקה לגורמים. מה שהן מנסות לעשות זה למצוא דרך לבנות מחדש את המכנה המשותף הרחב. הפרקטיקה היא כזו של הכלה.
התכנים יהיו מן הסתם תכנים רכים, נוחים לעיכול ואמורפיים כך שכל הצדדים יוכלו להתחבר אליהם ולהכיל אותם.
באופן טבעי צריך גם להבין שאם מגילת העצמאות כבר לא יכולה לשמש כאבן יסוד עבור במכנה המשותף, המשמעות היא שהמכנה המשותף החדש יתן יתר דגש לרעיונות וערכים שפחות באים לכדי ביטוי במגילת העצמאות לדוגמה דת ומסורת.
דוגמה לתנועה שכזו היא הרבעון הרביעי שכמו שהיא מגדירה עצמה בעמוד הבית: "תנועת המונים כלל-ישראלית חוצת מגזרים הפועלת למעבר מפוליטיקה של ככנעה וקיטוב – לפוליטיקה של הסכמות רחבות"
תנועות שפועלות בגישה של יחסיות תרבותית: תנועות אלו פועלות ממקום של הכרה בהבדלים, הכרה במגזרים, הכרה בכך שהחברה הישראלית עוברת תהליכי מיגזור מואצים, והכרה ברב מגזריות. התכנים שתציג התנועה יהיו מגוונים ויציגו צורות שונות של מבני שיח במטרה להגיע להבנה רחבה עד כמה שניתן של כלל מערכות הערכים. הפרקטיקה תתמקד בחיפוש פתרונות מעשיים למציאות רב מגזרית.
היכן ממוקמת תנועת כנען בחלוקה שהוצגה?
תנועת כנען ממוקמת בקטגוריה השלישית של יחסיות תרבותית. נקודת המוצא ההיסטורית שלה היא בהעברת הפעולה משדה הקרב על ההגמוניה (המחאה ב 2019) לשדה של מבנה השיח (מצגות הרחבת השיח 2019) ומשם לשדה של שינוי שיטת המשטר כך שיתאים לרב תרבותיות (מצגות מבוא לפדרציה 2020).
הפעילות שלנו אמנם מתמקדת ביצירת אוטונומיה דמוקרטית-ליברלית, אך כפי שהסברתי במצגת על פדרציה-מגזרית שיצאה לפני מספר שבועות, כנען הוא פלטפורמה וכלים שיפותחו יוכלו לשמש גם מגזרים אחרים.
מאותה סיבה התכנים והטקסטים, שמשותפים הן בבלוג הכנעני והן כאן בקבוצה הם תכנים שמאפשרים הצצה למבני שיח ומגמות, שקיימים הן במגזר הדמוקרטי-ליברלי אך גם במגזרים אחרים. החשיפה לתכנים עשויה להיות בלתי נוחה אך היא מאפשרת להבין את ההגיון הפנימי במגזרים השונים.