Skip to content

Equity vs. Equality

'שוויון בתוצאות' ו 'שוויון הזדמנויות' הם שני מושגים שכדאי להכיר, שמוזכרים תדיר כחלק מהשיח הביקורתי על הגישה הפרוגרסיבית ופוליטיקת הזהויות, ובמעגלים רחבים יותר כחלק מהוויכוח בין מעגלים ליברליים למעגלים שמרניים דמוקרטים ולא דמוקרטים.

לרוב כשאנו מדברים על "שוויון" בין בני אדם אנו מתייחסים לדברים כמו:

  • שוויון כמונח מופשט ברמה ה "מוסרית/תרבותית/פילוסופית" הנתמך במערכת הנחות ונורמות תרבותית המניחה שוויון בין בני אדם באשר הם בני אדם, שוויון שבראש ובראשונה תופס את החיים של כל אדם כערך מקודש אך גם את הרכוש, הזעת הדעה ועוד.
  • שוויון זכויות מכוח מוקנה בחוק אשר נותן ביטוי לתפיסה התרבותית הנ"ל, לדוגמה אצלינו חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מנוסח כך שהוא מדבר על "אדם" , מבלי לפרט סממנים מבדלים . דוגמה: "זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם…"
  • שוויון הזדמנויות למשל הזכות השווה של כל אזרח להצביע בבחירות
  • שוויון בגישה למשאבים למשל הזכות לרכוש השכלה המעוגנת גם בחוק החינוך הממלכתי, או לדוגמה הזכות לקבל טיפול רפואי המעוגנת בחוק ביטוח בריאות ממלכתי ונתמכת בשירותי בריאות ציבוריים.
    כל הדוגמאות הנ"ל מתייחסות למושג שוויון במובן של שוויון הזדמנויות ומשאבים – EQUALITY

אבל יש סוג נוסף של שוויון. לא מדובר ברעיון חדש אבל השיח סביבו התגבר בשנים האחרונות במגביל להתעצמותם של שיח הזהויות והפיכתה של פוליטיקת הזהויות לפרקטיקה שגורה – שוויון בתוצאות או – EQUITY .
בישראל אנו מכירים את העקרון הזה דרך אחת מדרכיי היישום של העקרון שלו – "אפליה מתקנת".

לדוגמה הקצאת משאבים נוספים לתוכניות לימודיות במוסדות חינוך בערי פריפריה. אנו מכירים את העקרון הזה דרך חוקים שלמשל מחייבים הנגשה לבניינים משותפים או הנגשה למידע כך שנכים על כיסא גלגלים לדוגמא יוכלו להתנייד עצמאית בבואם למתקן ציבורי, או שלמשל כבדי שמיעה יוכלו לשמוע את הפקידה שמולם כשהם נצרכים לקבלת שירות כלשהו במוסד ציבורי או פרטי.

הדוגמאות שלמעלה הן אכן סוג של דוגמאות ה לעקרון של "שוויון בתוצאות" למשל פעולה ששואפת להשוות בין נגישות להשכלה גבוהה בין בוגרי תיכון שלמדו בפריפריה לאלו שלמדו בערי המרכז. אבל, וחשוב לחדד, הדוגמאות שלמעלה הן פעולות שמניחות מצב קודם של אי שוויון מהסוג הראשון, כזה שמיצר תוצאה מסוימת, ניתן אפילו לחדד ולומר אי שוויון בגישה למשאבים, שבעקבותיו מתבצעת פעולת תיקון יזומה.

יש גם רמה שונה של עקרון ה "שוויון בתוצאות". מדובר בגישה או מדיניות שמציבות את השוויון בתוצאה כמטרה העומדת בפני עצמה ולא רק כמענה לפערים הנובעים מהעדר שוויון בגישה למשאבים. לדוגמה:

  • מפלגה X מקבלת החלטה לשבץ חברי פרלמנט כך, שיתקיים שוויון בייצוג בין מספר הגברים למספר הנשים.
  • דרישה שעולה בציבור לאכלס את שופטי בג"ץ כך שיתקיים שוויון לייצוג עדתי בין מזרחים ואשכנזים.
  • קבוצה אקטיביסטית כלשהי המתעקשת על כך שכל שיתוף פעולה שלה עם קבוצות אחרות מותנה בכך שהקבוצות האחרות יפעלו לפי התנאי שנציגות של הארגון שלהם בקבוצה המשותפת תורכב ממספר שווה של גברים ונשים.
  • שיבוץ טרנסיות בקבוצות ספורט נשיות תוך התעלמות מנתונים פיזיים.

מה שמאפיין את הדוגמאות האלו הוא שעצם השגת השוויון בתוצאה מוצב כמטרה העומדת בפני עצמה. מפלגה X החליטה על הרכב פרסונלי בפרלמנט הנובע מעקרון של ייצוג המשקף שוויון בין מגדרי. זאת למרות שבאותה מפלגה נשים וגברים שווים ביכולת להתחרות על מקום במפלגה. לא מדובר על שוויון שהוא סוג של אפליה מתקנת אלא על שוויון שנועד להנכיח עקרון של שוויון בתוצאה, במקרה זה הנכחה של ייצוג שווה לגברים ונשים, כמטרה העומדת בפני עצמה, ללא קשר לכשרון, זיקה לפעילות ציבורית, ניסיון קודם מוכח או דברים אחרים שיכולים לקשור בין אדם להצלחתו כשליח ציבור בפרלמנט. שוויון שכל מטרתו היא להנכיח מצב (תוצאה) של ייצוג שווה לגברים ונשים.

באותה מידה הדרישה לאכלס את שופטי בג"ץ כך שהייצוג יתחלק שווה בשווה בין אשכנזיים למזרחיים, אין לו קשר למערכת השפיטה, ליכולת ניסוח פסקי דין או לכל דבר אחר פרט לדרישה לקיים ייצוג שווה שיספק נראות של שוויון עבור ציבור מסוים שטוען למשל, שהעדר הייצוג השווה ברמה העדתית פירושו קיפוח.

באותה מידה, שיבוץ טרנסיות בקבוצות נשים כאשר היא מתעלמת מנתונים פיזיים, נועדה להשיג עבור אותן טרנסיות המזוהות כנשים שוויון בתוצאה מבחינת האפשרות להשתייך לקבוצת ספורט נשית. הנכחת הנשיות של הטרנסית (התוצאה) במקרה זה קודמת לשיקול אחר שבגינו בוצעה מראש הפרדה בין ספורט גברי לספורט נשי – הנתונים הפיזיים. המבקרים במקרה זה לא טוענים כנגד עצם העיסוק של טרנסיות בספורט, אלא שעקרון השוויון הפיזיולוגי קודם לעקרון השוויון בתוצאה של הנכחת ספורטאית טרנסית כאישה, ולכן היותה חלק מקבוצת ספורט נשים.

האוריינטציה של כל אחד מאיתנו ביחס לשני הסוגים של מושג השוויון שהושג כאן היא שונה. אין כאן כוונה לבוא ולטעון שסוג אחד טוב והאחר פסול, לכאן או לכאן. מה שחשוב הוא להכיר את שני המונחים שתופסים מקום נכבד בשיח, בעיקר האמריקאי. אני מניח שעם עלייתו של דונלד טראמפ לשלטון הוויכוח סביב: Equity vs. Equality, שוויון בתוצאה אל מול שוויון ההזדמנויות יגביר דציבלים.

פרספקטיבה על הנושא מבחינת התכנים שעלו בתנועת כנען

ההתייחסות לנושא השוויון ואופי השוויון במסגרת פיתוח עקרונות התנועה ועקרונות הפדרציה המגזרית מופיע במספר מצגות. עיון מחודש במצגות אלו כעת יכול לחשוף תובנות חדשות. בהקשר זה כדאי לבקר במצגות הבאות (דרך דף מצגות הקהילה באתר ):

עקרונות הפדרציה המגזרית והאוטונומיה הדמוקרטית-ליברלית חלקים 'א' ו-'ב' מתייחסים בין היתר:

  • למעבר מדמוקרטיה ייצוגית לדמוקרטיה השתתפותית ומכאן לזכות הקול השווה והיחיד שיש לכל אזרח באוטונומיה במסגרת תהליכי קבלת ההחלטות.
  • לאפשרות (זכות) של כל אזרח לקחת חלק בפרויקטים כלומר בפיתוח מבנה ואופי הקהילה האוטונומית.
  • לאפשרות (זכות) של כל אזרח ליזום פרויקטים דרך הצגת קול קורא, ולהשתמש במנגנון סדור של עיבור פרוייקטים והעמדתם להצבעה של אזרחי האוטונומיה לצורת פיתוח ותקצוב.
  • המעמד של "בעלי תפקידים" ככאלו הנובעים מזיקה ישירה לעבודה בפרויקטים של הקהילה, או לריכוז נושא ברמה אזורית או ארצית, ולא לשום סממן אחר בין אם מגדרי, אתני, אמוני וכו'.
  • ועוד.

למה לי פדרציה עכשיו? הפרק על שיח הזהויות הוא בחלקו, גם אם זה לא נאמר בצורה ישירה, דיון בנושא של שני סוגי השוויון שהוזכרו לעיל.

לסיום הנה מספר כתבות שהם בבחינת קצה חוט בלבד להכרות עם הנושא ולהכרות עם הוויכוח שכאמור בולט בעיקר בשיח האמריקאי (לפחות לפי מה שאני התרשמתי)