Skip to content

שאלות ותשובות

מהו פרויקט כנען?

 פרוייקט כנען הוא תנועה של אזרחים ששמו להם למטרה לכונן אוטונומיה דמוקרטית-ליברלית, ובהמשך, לפעול לשינוי שיטת המשטר ולכונן פדרציה-מגזרית.

כנען הוא המשך ופועל יוצא לפעילות בדף הפייסבוק "מרכז דמוקרטי". הרעיון מאחורי כנען הוא פועל יוצא למסקנה שהציבור הדמוקרטי במדינת ישראל הינו בבחינת מיעוט,  ולכן לא יוכל להכתיב זרם ממלכתי דמוקרטי כפי שהיה בעבר וכפי שנהוג לחשוב מאז קום המדינה.

במדינת ישראל חלו תמורות אשר הפרו את האיזון העדין בין השאיפה הלאומית לבית לאומי ליהודים לבין השאיפה למדינה המקיימת משטר דמוקרטי. בשל אותן תמורות, שחתרו תחת יסודות הדמוקרטיה ושאותן אני מסביר באתר, ה"ציונות" אשר אופיינה ע"י אותו צימוד עדין שבין לאום ודמוקרטיה תמה. אנו נמצאים כיום בעידן פוסט ציוני ובכדי לאפשר עתיד של חיים בתרבות דמוקרטית על הציבור הדמוקרטי לבדל עצמו כמגזר עצמאי, ולחתור לקראת הגדרתו כאוטונומיה. אותה אוטונומיה תהווה בסיס שממנו כנען מתכוונת לפעול למען שינוי שיטת המשטר, ממשטר אוניטרי שבו יש שלטון מרכזי, למשטר מסוג חדש המכונה פדרציה-מגזרית.

האם כנען מפלגה רשומה?

לא! כנען עדין איננה מפלגה רשומה וגם לא מעוניינת לפעול במסלול המפלגתי שכבול במגבלות שיטת המשטר הקיימת.
בתחילת הפרוייקט היתה כוונה להקים מפלגה. כיום מדובר בפעולות אזרחית, לא מפלגתית, ושגם אינה מכוונת לפרלמנט הקיים ואינה רואה בו מטרה, אלא משהו
שנדרש להחליפו.

האם כנען עמותה רשומה?

כרגע לא. במידע ובעתיד יהייה צורך ברישום עמותה בכדי להסדיר פעולות שונות אל מול החוק הישראלי, נרשום את כנען כעצותה.

מי עומד בראש הפרוייקט?

כנען מנוהל כיום ע"י גלעד טירם שהוא יזם הפרוייקט. בהמשך הדרך, כשהפרוייקט יגדל ויתווספו עוד ועוד אנשים, יבחר ועד מנהל. המבנה של כנען ילך ויתעבה לכדי פלטפורמה של ממשל עצמי, ככל שהפרוייקט ילך ויתפתח.

האם התנועה דוגלת בשינוי שיטת המשטר?

כן! התנועה מציבה חזון של מעבר ממשטר "אוניטרי" למשטר "פדרטיבי". הפורמט של הפדרציה המוצעת שונה מזה של פדרציות קיימות כיוון שאינו מתבסס על חלוקה טריטוריאלית אלא על חלוקה תרבותית מגזרית. בחזון המפלגה תוקם פדרציה שבה ארבע אוטונומיות:

  • אוטונומיה דמוקרטית
  • אוטונומיה לאומנית יהודית
  • אוטונומיה לאומנית פלשתינית
  • אוטונומיה חרדית

כל אוטונומיה מקורה במגזר שמקיים אוטונומיה תרבותית, חברתית וכלכלית ברמה גבוהה. האוטונומיות יתואמו ביניהן באמצעות שלטון פדרלי שיהייה בעל אחריות על נושאים משותפים, למשל בטחון.

האם התנועה דוגלת בפירוק הזרם הממלכתי?

כן! התנועה מחזיקה בדעה שבעקבות תמורות שחלו בחברה הישראלית, הזרם הממלכתי הוא כרגע בבחינת אינוס של שתי תרבויות נפרדות אשר יעודן להפרד. תרבות דמוקטית ותרבות לאומנית. הדבקות בזרם ממלכתי היא מקדם הקפאון מספר אחד, בפתרון של בעיות ליבה בחברה הישראלית. בעיות אלו יהייה ניתן לפתור רק אם כל זרם תרבותי יוכל לקיים אורח חיים אוטונומי בלי לאנוס זרם תרבותי אחר.

האם אוטונומיה דמוקרטית היא חילונית?

באוטונומיה הדמוקרטית, האמונה הדתית כמו גם הזהות הלאומית הן עניינו הפרטי של אדם, לא רכיב בכח פוליטי ולא מגדיר שיוכי. האוטונומיה הדמוקרטית-ליברלית שעליה מדברת התנועה אינה אנטי-דת, ויש בה מקום לאמונה כמו גם לזיקה לאומית, אבל אלו בליבו של אדם ולא חלק מהגדרת השיוך המגזרי.  היות שבדמוקרטיה אין אוטוריטה של מעלה שמכתיבה אמות מידה אלא קובץ של החלטות אנושיות, אז בסיס ההגדרה של מדינה דמוקרטית הוא חילוני במהותו ונשען על יכולתו של האדם להשתמש בתבונתו בכדי ליסד אמות מידה מוסריות וערכיות לניהול חייו. ומבחינה זו המדינה הדמוקרטית שבדרך היא אכן חילונית ביסודה ובמהותה. חילונית במובן הפוזיטיבי, לא במובן הדיאלקטי של דחיית האמונה הדתית.

האם באוטונומיה דמוקרטית יש מקום לתחושת זהות לאומית?

 הזהות הלאומית היא ענין פרטי שבלבו של אדם ולא מגדיר שיוכי. האוטונומיה הדמוקרטית לא פוסלת תחושת זהות לאומית. היא יכולה להכיל אנשים בעלי זהות לאומית יהודית, פלשתינית, דרוזית או כל זהות אחרת, אך לתפיסת הזהות אין מקום במבנה הכח המגזרי. הזהות הלאומית היא בלב. ומכאן גם ברור שהזהות הלאומית לא יכולה להיות מוצמדת לדרישות טריטוריאליות.

האם לאוטונומיה הדמוקרטית תהיה חוקה?

כן! זו המטרה. תהיה חוקה שהיכולת לקבלה כאבן דרך ערכית מוסרית היא התנאי שמחבר אדם למגזר הדמוקרטי. החוקה היא ביטוי בשפה לנטיית הלב הבלתי נאמרת במילים שמחברת ישויות דמוקרטיות לכדי קבוצה או תרבות. 

לאחר שתחוקק חוקה, כל אזרח מגיל 16 ומעלה, יצטרך להבחן על עקרונות החוקה כתנאי לקבלת אזרחות ולחתום על כך שהוא מקבל את החוקה בתום לב, כחלק מהליך האזרחות באוטונומיה.

האם כנען היא "אנטי ציונית"? 

לא! וככלל מפלגת כנען היא לא "אנטי" היא "בעד". לגופו של ענין, כנען היא תולדה של מסקנה שהציונות כפי שזו באה לכדי ביטוי במגילת העצמאות הגיעה אל קיצה ואנו בעידן פוסט ציוני. העידן הפוסט ציוני הוא תוצר של השמדת הערך הדמוקרטי בציונות ע"י מפלגות הימין הדוגלות בלאומנות יהודית ומפלגת הליכוד בראשם. האוטונומיה הדמוקרטית אינה אנטי ציונית היא ההמשך הטבעי של ציונות שבאה אל קיצה. הזיקה הציונית תשאר, אצל אלו שיש כזו (כמוני), אבל בלב. 

האם כנען דוגלת בשילוב יהודי ערבי?

השאלה לא רלוונטית. מכיוון שהזיקה לאוטונומיה דמוקרטית-ליברלית אינה באה ממקום של זהות לאומית הרי שהדיאדה יהודי-ערבי שייכת לשיח ישן, מנקודת הראות של האוטונומיה הדמוקרטית.
באוטונומיה הדמוקרטית יכולים להיות חברים אנשים שבאים מרקעים שונים ובלבד שהם מקבלים את העקרונות כפי שאלו יופיעו בחוקה, ובכלל זה את העקרון שזיקה לאומית היא בליבו של אדם. יכול להיות דמוקרטי יהודי עם זיקה ציונית, ודמוקרטי ערבי עם זיקה פלשתינית, מה שחשוב הוא שהזיקה הלאומית היא בלב. מה שיאחד אותנו הוא החוקה והנטיה התרבותית שיש בנו לקבלת הריבויי. 

מה לגבי מגילת העצמאות?

האוטונומיה הדמוקרטית מניחה שהזהות הלאומית היא בליבו של אדם ולא מרכיב שיוכי, לכן מגילת העצמאות אינה יכולה לשמש כמסמך מכונן בעבור האוטונומיה הדמוקרטית. המסמך המכונן שלנו יבוא לכדי ביטוי כחוקה שתכתב בעתיד ע"י אזרחי כנען. לאמירה זו נדרש הסבר נוסף כי סביב נקודה זו אנו מאוד שונים ממה שהיה לפנינו וממה שיש מסביבנו.

מגילת העצמאות הוא המסמך שמגדיר כיצד הציונות מתגלמת כמדינה. מגילת העצמאות מניחה שני מישורים שביניהם היא מניחה שיכול להתקיים איזון, או שלכול הפחות, תפקידו של המשטר לקיים ביניהם איזון – המישור של בית-לאומי לעם היהודי והמישור של מדינה-דמוקרטית. כפי שמוסבר ועוד יוסבר כאן, האיזון הזה לא שרק שהופר ע"י השלטון שבראשות מפלגת הליכוד אלא שהמרכיב הדמוקרטי הוחרב ביד מכוונת ובמקומו הוזרק מישור של לאומנות, עריצות ומלוכה יהודית.

אי לכך אני טוען שאנו חיים כיום בתקופה פוסט ציונית. אם המסמך המכונן פרי הציונות, דיבר על איזון וצורך לאזן בין בית לאומי ודמוקרטיה, ואילו השלטון בראשות הליכוד ובתמיכת הימין והחרדים פעל להפרה של האיזון הזה ולמעשה לחיסולו, הרי שאנו חיים בתקופה פוסט – ציונית. 

 נקודת המוצא של פרוייקט כנען הוא לפיכך לא הציונות ולא מגילת העצמאות אלא המצב הפוסט ציוני ומעמדה זו נשאלת השאלה – לאן ממשיכים מכאן?  האם מנסים להחזיר את הגלגל לאחור או שפועלים לכיוון התבדלות של הגוף הדמוקרטי.

אני טוען שמי שמציע להחזיר את הגלגל לאחור, מי שמציג חזון של מדינה דמוקרטיה ברוח מגילת העצמאות, מתעלם מהתמורות והתהליכים שחלו בעשרות השנים האחרונות והביאו לכך שאנו בתקופה פוסט ציונית ושהציבור הדמוקרטי כבר אינו רוב שיכול לאכוף דמוקרטיה על ציבורים נוספים. אני טוען שמי שרוצה להחזיר את הגלגל לאחור, לא מביא כל בשורה, מקסימום מציע שידרוגים קוסמטים. אני טוען שמי שרוצה להחזיר את הגלגל לאחור מציע שוב את אותה גברת בשינויי אדרת.

אני טוען שמי שרוצה להחזיר את הגלגל לאחור, תהיינה כוונותיו הכי טהורות שבעולם, מוליך את הגוף הדמוקרטי לאבדון.  

האם זו תנועת שמאל?

לא! זו אינה תנועת שמאל וגם לא תנועת ימין וגם לא תנועת מרכז. כנען פועלת מעבר לדיאלקטיקה שמאל-ימין. זו תנועה שמחולל השיח שלה הוא המסמן "דמוקרטיה" לא "שמאל" והדרך הטובה ביותר להבין את ההבדל היא לצפות בסדרת הסרטונים והמצגות שהצגתי בעבר – הרחבת השיח שבדף הסרטונים של עמוד הפייסבוק.

לגופו של ענין, אזרח בכנען יכול להחזיק גם בדעה ימנית כלכלית או דעה ימנית מדינית ועדין לקבל את הלוגיקה הבסיסית בשיח דמוקרטי –  "גם וגם" ולפיכך לראות בחוקת האוטונומיה מסמך מכונן ומגדיר שייכות עבורו או עבורה. שוב, הדרך הטובה להבין זאת היא לא לעסוק בעולם המשמעויות של "שמאל" תוך התעלמות ממבנה השיח שבו מתקיים המסמן שמאל, אלא להבין דברים תוך חתירה לגילוי מבני על שיוצרים צורת שיח – קרי מסמנים. השיח סביב "דמוקרטיה" אינו עותק של השיח סביב "שמאל" ולכן כנען אינה תנועה שמאלנית. לשיטתנו, הדיאלקטיקה שמאל-ימין היא שיח ישן. 

איך מתחלפת שיטת הבחירות כדי להגיע לפדרציה?

החזון של הפיכת ישראל לפדרציה מגזרית הוא חזון לטווח ארוך. זה מתחיל בקידום חקיקה שתאפשר אוטונומיה מגזרית, לא רק למגזר הדמוקרטי אלא גם למגזרים אחרים. זה ממשיך בתהליך ארוך  טווח של התנרמלות שבו האזרחים מתרגלים אט אט למציאות מגזרית ולאפשרות שכל מגזר הוא גם יחידה שלטונית של קבוצה תרבותית בחברה הישראלית. כאשר יבשילו התנאים נפעל להעברת  חוק משאל עם פדרציה שבו האזרחים יצביעו על שינויי שיטת המשטר.

כאמור מדובר בתהליך שיקח שנים של הכנת הקרקע לשינוי שיטת המשטר כך שכאשר יוצג המשאל הבחירה בשיטה תהיה טבעית. ואולם לפני שאנו קופצים כמה שנים קדימה, המשימה הראשונה שלנו היא כינון המגזר הדמוקרטי, שינויי תודעתי לקץ בזרם הממלכתי ומציאות פוסט ציונית, וקידום חוקים שיאפשרו למגזר שלנו לפרוח כיחידה אוטונומית, גם אם השלטון המרכזי הוא דיקטטורי. בראש ובראשונה נדרוש הכרה בחינוך דמוקרטי עצמאי, מחצין את מוסדות התרבות הרואים עצמם שייכים למגזר הדמוקרטי ונתמוך בהם כמגזר ומנוכן כלכלה מבוססת מטבע של המגזר. 

ומה לגבי סוגיית שתי מדינות?

כנען שמה את עיקר הדגש על שתי מטרות, כינון אוטונומיה דמוקרטית וכינון משטר של פדרציה-מגזרית בישראל. אלו מטרות העל שלנו וזהו המצפן שמורה לנו את הכיוון הכללי. זה נכון לגבי סוגיות בטחוניות כלכליות חברתיות או כל סוגייה אחרת שקיימת כחלק מההקשר אליו נכנסת כנען. היות שמלחמה לא מקדמת את שתי המטרות, מפלגת כנען תתמוך בפתרון דיפלומטי לסוגייה. מעבר לכך יש לבדוק האם האוכלוסיה הפלשתינית שחייה סביבנו יכולה ורוצה להשתלב כחלק מתוכנית הפדרציה. יתכן, כמו שטענו לפני אחרים, מספר פעמים בעבר, שפדרציה היא הבסיס לפתרון הסכסוך. ההבדל הוא שאנו לא יוצאים לפתרון של פדרציה בכדי לפתור את הסכסוך היהודי פלשתיני, אלא בכדי לפתור סוגיות ליבה בחברה הישראלית. כשנדע להשכין שלום בתוכנו יקל עלינו להשכין שלום עם שכניינו. מי יודע, אולי הפדרציה היא הפלטפורמה שלה חיכינו?!

מה לגבי תפיסה כלכלית?

כנען שמה את עיקר הדגש על שתי מטרות, כינון אוטונומיה דמוקרטית-ליברלית וכינון משטר של פדרציה-מגזרית בישראל. לכן, האופן שבו אנו תופסים סוגיות כלכליות נובע מהאופן שבו אנו חושבים לקדם את המטרות.
מרכז העיסוק שלנו בתחום הכלכלי יהיה ביצירת ערוצים לכינון אוטונומיה כלכלית. מפעח גם לעידוד הסדרת חקיקה שתאפשר לכל אחת מהאוטונומיות שבפדרציה שעתידה לקום, לקיים מחד, כלכלה עצמאית ומאידך לקיים יחסי גומלין כלכלים עם אוטונומיות אחרות. אנו לא נכתיב לאוטונומיות אחרות כיצד לבסס את הכלכלה שלהן, וגם לא ננקוט בגישה של אפוטרופסות על מגזרים אחרים. אנו נפעל לאפשר שכל אוטונומיה תוכל לבסס כלכלה עצמאית משלה. 


האם תשתפו פעולה עם מגזרים אחרים? 

בהחלט! המשטר הפדרלי שאנו רוצים בו קשור לכלל המגזרים. אנו נפעל עם גופים שמייצגים את המגזרים המרכזים בכדי לקדם תהליך שיאפשר את הווצרותה של פדרציה-מגזרית שהם לכל מגזר יש אוטונומיה תרבותית כלכלית.

ואם מגזרים אחרים לא ירצו להפרד? 

אנו לא מתכוונים ולא מסוגלים לכפות על אחרים כינון אוטונומיה. אנו כן יכולים לנסות לשכנע. אבל זה לא הכרטיס היחיד שיש לנו. הגוש הדמוקרטי-ליברלי הוא הגוש המבוסס ביותר כלכלית כפי שניתן ללמוד מסקרים שמנתחים דפוסי הצבעה. זהו הגוש בעל הכח הכלכלי הפוטנציאלי הגדול ביותר. ככל שנבדל את המגזר הדמוקרטי, וככל שנתקדם אל עבר כלכלה עצמאית, כך נוכל יותר להשתמש בכוחנו הכלכלי כמנוף על מגזרים אחרים. מנוף כח שתפקידו שינוי שיטת המשטר מאוניטרי לפדרלי.

חשוב גם להבין שכל עוד הגוף הדמוקרטי הוא חלק מהזרם הכללי הממלכתי, לא ניתן להשתמש ביתרון הכח הכלכלי, אלא אם מדובר במרד מיסים, כי הוא מנוקז לקופה הכללית המשותפת. כך הפך הגוש הדמוקרטי לפרה החולבת מהרפת האחורית. הוא גם נושא בעיקר נטל המיסים וגם בשל היותו מיעוט, לא מצליח לאחוז בשלטון ולבסס את ישראל כמדינה דמוקרטית. 
לכן אני אומר, אין צורך במרד מיסים. צריך להתבדל, לבסס מרשם עסקים של המגזר, להחדיר שימוש במטבע של המגזר ובגדול לפתח כלכלה מגזרית. ככל שנעמיק בתהליך כך יחשף היתרון הכלכלי שלנו וכך יגדל המנוף שאיתו ניתן לאלץ גם מגזרים אחרים לאמץ את החזור של משטר פדרלי. 

איך מצטרפים?

בכדי להצטרף יש להרשם במרשם האזרחים המקוון ולמלא אחר תנאי ההצטרפות:

  1. למלא את כל דקות החובה
  2. אימות דוא"ל
  3. אימות טלפון
  4. אימות זהות באמצעות הצגת תעודת זהות עם תמונה מעודכנת. נעשה אל מול נציג.
  5. חתימה על הסכמה עם החוקה. (או תקנון כל עוד אין חוקה)
  6. וכל שאר התנאים כפי שמופיעים בטופס ההרשמה.

אדם שיעבור את התהליך יהיה רשום כאזרח ויוכל לקבל גישה למשאבים שונים שהם נחלת האוטונומיה.

האם זה עולה כסף להצטרף?

לא. ההצטרפות עצמה אינה כרוכה בתשלום. ועם זאת, בעתיד, כמו בכל מערכת שלטונית, ידרש כל אזרח, וכל חברה רשומה, לשלם מיסים שממנים את פעילות האוטונומיה. כיצד ואיך תראה אותה מערכת מיסוי, זה דבר שיקבע בעתיד. זה יכול להיות בצורה של תשלום חודשי קבוע כמו "דמי חבר" ויכול להיות מורכב יותר. כיהייה רלוונטי נעדכן כאן.

מי ממן?

האזרחים הרשומים.

האם כל אחד יכול להרשם כאזרח?

לא! רק תושבי מדינת ישראל בני 16 ומעלה, עם תעודת זהות יכולים להרשם כאזרחים.

מה לגבי ילדים?

אזרחים הורים יוכלו לרשום את ילדיהם במרשם האזרחים בטופס מיוחד. הילד יקבל מספר זיהוי אבל רק בגיל 16 יוכל לבצע את תהליך האזרוח המלא הכולל בין היתר חתימה ונבחן על החוקה.