המסגרת הרגולטורית בה אנו פועלים
- זרם החינוך הממלכתי
- בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים
- חוק הפיקוח על בתי ספר (לחץ לצפייה בחוק)
בכדי להבין את המסגרת הרגולטורית לבתי ספר מוכרים שאינם רשמים צריך להתייחס לשלושה סוגים של נהלים:
- נהלי רישוי
- נהלי תקצוב
- נהלי הכרה
נהלי רישוי
- תוכנית פדגוגית מאושרת. רצוי שהתוכנית תסתמך על מודלים בין לאומים מוכרים. תוכניות לימודים חדשות נעזרות באגף לחדשנות שבמשרד החינוך שככלל מגלה גישה פתוחה וגמישה יותר מזו הרשמית של משרד החינוך.
- מבנה
- בטיחות
- תברואה
- איתנות פיננסית
- מינימום 10 ילדים
- רמה נאותה בהתאם למוסד מקביל
- דרישות ניהול: צריך להיות בעל תואר שני שעבר הכשרת מנהלים
נהלי הכרה
- מוסד שהשר הכיר בו
- יש וועדה שבודקת והיא ממליצה לשר
- לא מעורבים שיקולים פוליטיים בהחלטה להכרה או אי הכרב בבית ספר.
- שיקולים שיכולים למנוע הכרה הם למשל פגיעה במוסדות חינוך אחרים במו למשל מצב שבו בי"ס החדש "שותה את הילדים" מה שיגרום לסגירת כיתות.
- בהעדר הכרה קיימת זכות לשימוע
נהלי תקצוב
- נדרשת הגשה של בקשה לתקצוב.
- יש להוכיח איתנות כלכלית.
- התקציב הניתן ע"י משרד החינוך הוא עד 75% משכר עובדי ההוראה. תקציב זה יכול להיות מנותב אך ורק עבור תשלום לעובדי ההוראה. לא ניתן לעשות בו שימוש למטרות אחרות.
- ע"פ המאפיינים של התוכנית שלנו, עו"ד המליצה שלא להגיש בקשה לתקציב.
- שימוש בתשתית של בי"ס קיים יוזיל מאוד את העלויות.
האם כדאי להקים מכללה?
מכללה מספקת חופש אקדמי, כלומר אפשרות לתוכנית לימודים שאיננה מפוקחת ע"י משרד החינוך. מאידך הקמת מכללה היא נושא מורכב בהרבה מהקמת בית ספר והדרישות מורכבות יותר וגבוהות יותר. מסיבה זו לכדאי בשלב הנוכחי להקים מכללה.
חוק לימוד חובה
חוק לימוד חובה הוא עד גיל 18. בעבר זה היה עד גיל 16 אבל זה שונה כדי למנוע מבתי ספר להנשיר תלמידים שציוניהם נמוכים ופוגעים בממוצע הבית ספרי.
אחריות פלילית של ההורים קיימת עד כתה י'. הפרת האחריות עלולה לגרור סנקציה פלילית.
בכיתות י"א וי"ב אין יותר אחריות פלילית של ההורים אלא זו רק חובה חקוקה. מבחינת החוק זהו מצב של לאקונה – העדרה של הוראה בחקיקה או בתקדים המתייחסת למקרה (וויקיפדיה).
מצב שבו הורים לא שולחים ילדיהם לבי"ס מוגדר כהפרת חובה חקוקה.
המקרה של חברותא
מקרה של ב"ס ייחודי שיצא בקמפיין גדול ויומרני. בה"ס ניהל מאבק ממושך מוך משרד החינוך ולבסוף הפסיד. המסקנה: לפעול בסולידיות מבלי לעורר אנטגוניזם במשרג החינוך.
מוסדות חינוך שאינם כפופים למשרד החינוך
במהלך השיחה עלה מספר פעמים נושה הכפיפות למשרד החינוך וכדוגמה הובא המקרה של מוסדות חינוך במגזר החרדי. ואכן יש במגזר החרדי מוסדות חינוך שמחד מסובסדים ע"י המדינה ומאידך לא כפופים למשרד החינוך. האישור שניתן למוסדות אלו הוא אישור מיוחד.
נשאלה השאלה האם השוויון בין המגזר החרדי למגזרים אחרים, מבחינה זו הוא ענין מעשי או תאורטי. במילים אחרות האם יש טעם לדרוש מהמדינה את אותה פריבילגיה שיש לחרדים לקיים מוסדות שאינם כפופים למשרד החינוך וגם זכאים למימון. תשובת עו"ד הייתה שבמציאות אין שוויון שכזה. המשמעות היא בפועל שללא החלטת ממשלה ייעודית לא נוכל לקבל מהמדינה מעמד דומה לזה שזוכים לו החרדים, כלומר להיות בלתי תלויים במשרד החינוך מחד ולקבל מימון מהמדינה מאידך.
מרכזי ההשכלה של כנען לנוער
עולה אם כך השאלה, במסגרת המגבלות הרגולטוריות הקיימות במדינה, מהו הפורמט המתאים ביותר לכנען בשלב הנוכחי ואולי גם בהמשך?
מעבר למסכת האתגרים הרגילה שאיתה עתיד להתמודד כל מי שמעוניין להקים בי"ס מוכר שאינו רשמי, ישנם גם נושאים פרטיקולריים שמאתגרים את תוכנית פיילוט תיכון בבואה לפגוש את המערכת הרגולטורית הקיימת.
ללא מבחני בגרות: מבחני הבגרות הם הכלי שכובל את הציבור הרחב הפועל במסגרת מערכת החינוך הממלכתית למשרד החינוך. הכבלים נקשרים כבר בבית הספר היסודי שהמקצועות הנלמדים בו מותאמים למקצועות הליבה של התוכנית לבגרות והולכים ומתהדקים ככל שהתלמיד מתקדם במערכת לקראת השלב הסופי שבה – מבחני הבגרות.
מבחני הבגרות קנו להם במהלך השנים מעמד כמעט מיתי בקרב הורים ובני נוער. תוקפו של המעמד נובע מעצם היותם מכשיר עיקרי למיון תלמידים למערכת ההשכלה הגבוהה , למעט זו של האוניברסיטה הפתוחה.
באופן כזה, מי ששולט במבחני הבגרות, בהרכבם, במתכונתם, בחומרי הלימוד שהם מכילים או לא מכילים הוא השולט בנרטיב של מערכת החינוך ותרבות ההשכלה של הזרם הממלכתי מיסודי ועד סוף תיכון.
אותו גורם, כלומר משרד-החינוך הופך מעצם מעמדם של מבחני הבגרות לכוח על שמכוחו לקבוע גורלות. משרד החינוך, שהוא זרוע ההשכלה לילדים ונוער של המשטר הישן הוא "החלילן מהמלין" של תרבות ההשכלה הממלכתית. ברצותו יוביל את הילדים לגבעה הצופה אל העיר ממרומי הידע, ברצותו יוביל את אותם ילדים ונערים לטביעה בזרמיו השוצפים של המגזר הלאומני-יהודי.
וכך, בעודו צועד ברחובות הישוב, אחוז דיבוק מקולה המכשף של מערכת החינוך, מובל לו הציבור הדמוקרטי ליברלי, צרכן מרכזי של מערכת החינוך הממלכתי, אל עבר טביעה וודאית במימיו של ים הלאומנות והדיקטטורה. הים כבר נראה לו קרוב, ממש בקצה הרחוב אבל הוא הציבור ממשיך לצעוד בעקבות החלילן כאחוז דיבוק. צועד ולא עוצר לשאול למה?!
כדי להתנתק מהכישוף, לעצור ולשאול את השאלות הקשות, נדרשת פרספקטיבה חיצונית, כזו שאיננה כפופה לזרם החינוך הממלכתי אלא באה להציב לה אלטרנטיבה. נדרשת פרדיגמה משטרית מתחרה. כזו שקוראת תיגר על ריכוז הכוח בידי גורם שלטוני מרכזי ששולח זרועותיו למחוזות ההשכלה בגילאים הצעירים כדי להבטיח דור חדש של צייתנים.
כאן אנו תנועת כנען נכנסים לתמונה כתנועה המציגה פרדיגמה משטרית חדשה – פדרציה מגזרית ולפיכך גם פרדיגמה חדשה בחינוך והשכלה. מנקודת מבט המתאפשרת לפרדיגמה חיצונית אנו מסוגלים להתבונן במצעד הזרם הממלכתי אחוז הכישוף ולשאול למה? אבל אנו לא מסתפקים בשאילת שאלות, אנו רוצים גם לספק תשובות ופתרונות חלופיים ולכן אנו מציבים תנאי בסיסי למערכת החינוך האוטונומית שאנו מייסדים – בלי מבחני בגרות!
תוכנית פדגוגית ייחודית: אנו מציגים תוכנית פדגוגית מבוססת לימודים לתואר באוניברסיטה הפתוחה. במובן מסוים ניתן לראות את מה שאנו מציעים כמרכז למידה של האוניברסיטה הפתוחה, אבל עם התאמה לבני נוער, עם שילוב של מסגרת חברתית ותוספים של קורסי חובה לבחירה (מעבר לדרישות האו"פ) בכדי להעניק איזשהו ערך מוסך מעבר לתואר עצמו.
הקושי שתוכנית זו מציבה לנו, הוא שאנו לא יכולים להביא ממנה דוגמאות של בתי ספר אחרים. יש בהחלט בתי ספר שמשלבים לימודים לתואר בקורסים של האו"פ במסגרת תוכנית העשרה או תוכניות לימודים מותאמות אישית אבל זה מתבצע כרובד נוסף מעל התוכנית של משרד החינוך שהיא התוכנית המרכזית. יש גם טבלת המרה שמאפשרת להמיר קורסים באוניברסיטה הפתוחה בנקודות זכות לבגרות אבל טבלה זו לא מתייחסת למסלול של תואר אלא למקבצים שונים של קורסים שיכולים לשמש כתחליף ללימודים לבגרות, במסגרת לימודי העשרה.
העדר ניסיון קודם: נכון לרגע כתיבת דברים אלו אין בקרב קבוצת המשתתפים בפרויקט מישהו עם ניסיון קונקרטי קודם בפרויקט דומה. ישנם אנשים שמקימים זיקה מוקדמת לנושא בשלל היבטים אבל חסר לנו ניסיון. ברור לנו שאת הפרויקט נצטרך לבצע בליווי מקצועי, אבל ברור לנו גם שממתינה לנו עקומת למידה תלולה.
פלטפורמה כלכלית: התוכנית הפדגוגית שלנו מבוססת על הפלטפורמה של האוניברסיטה הפתוחה כלומר כוללת שילוב בין למידה עצמית ומפגשי הנחיה. מאוד סביר להניח שאת מפגשי ההנחיה בשלבים הראשונים יבצעו מנחים מטעם האוניברסיטה הפתוחה, והצוות שלנו יתמקד בעזרה בלימודים ובפעילות חברתית וערכית.
במצב שכזה אנו מוצאים את ההשתתפות במימון של משרד החינוך, פחות מתאימה לצרכינו כי אנו לא זקוקים לצוות הוראה רגיל כמו זה שיש בבתי ספר רגילים. וזה מבלי לקחת בחשבון שבקשה לתקציב עלולה להגדיל את הקושי לקבל הכרה.
המסקנה שלא ניתן לחמוק ממנה היא שאנו נדרשים לכונן פלטפורמה כלכלית שתאפשר לנו איתנות כלכלית. פלטפורמה כזו היא פועל יוצא של תנועת המונים שפועלת כקולקטיב לטובת מערכת חינוך אוטונומית. זה מוביל אותנו לסוגיה הבאה:
לגיטימציה ציבורית: כדי לספק פלטפורמה כלכלית איתנה לתוכנית כמו פיילוט תיכון אנו נדרשים ללגיטימציה ציבורית שאותה יהיה ניתן להון שאותו יהיה ניתן להפנות לקרן לימודים. מצד שני עצם ההצגה של פרדיגמה משטרית שונה נתקלת בחשדנות מצד הציבור שמחובר רובו ככולו לפרדיגמה השלטת (הזרם הממלכתי). לכן הדרך ללגיטימציה ציבורית עוברת בהוכחת ייתכנות, כלומר בקיומם של פרויקטים חברתים שמראים את יתרונות השיטה החדשה. אנו אם כך נתקלים בבעיית הביצה והתרנגולת.
קרן לימודים: הביטוי קרן-לימודים מתייחס לקרן ששומרת בה את מלוא או את רוב הסכום הנדרש עבור כל תלמיד במשך שלוש שנות התיכון והיות שאנו מציעים מסגרת חמש שנתית שבה "יג" – י"ד הם בבחינת אפשרות אטרקטיבית מסובסדת להשלמה התואר, אז יהיה טוב אם אותה קרן תחזיק גם את הסכום הדרוש לסבסוד י"ג וי"ד של חלק מהתלמידים שיבחרו להשלים תואר לפני שירות צבאי.
חשוב להבין שאם תלמיד בחר במסלול שמוצע ע"י כנען, הוא בחר לוותר על מסלול לתעודת בגרות. אותו תלמיד רואה בבחירה שלו לא רק בחירה ערכית אלא גם השקעה לעתיד. אנו חייבים להבטיח שהמסלול שבו בחר התלמיד יוכל להתקיים לפחות עד סוף התיכון. ואם ניתן אז כפי שנאמר גם לספק מסלול מסובסד לאלו שיבחרו לעשות י"ג – י"ד שניתן באופן כללי להניח שמדובר ב 30% מהתלמידים (זהו נתון משוער וחסר בסיס אמפירי). לכן החשיבות בניהול התקציב כקרן ארוכת טווח עבור כל תלמיד ולא ניהול של תזרים קצר טווח.
הסכום שאנו צריכים לגייס עבור כל תלמיד שנכנס למערכת הוא סכום רב שנתי ולא רק סכום שנותן מענה לשנה הקרובה או לטווח קצר. המשמעות היא כמובן שיש צורך באיתנות כלכלית. רק שהפעם אנו לא מסתכלים על זה מהזווית של הצורה בהכרה אלא מהזווית של המחויבות שלנו כלפי ההשקעה שהתלמיד ומשפחתו בחרו לעשות.
שימוש בתשתיות קימות: אם אנו מעוניינים להשתמש בתשתיות למשל להשתמש בכיתות שבבי"ס בשעות אחר הצהרים כדי להוזיל עלויות, המשמעות היא שהמסגרת פועלת בשעות אחר הצהרים כשהכיתות פנויות.
כאשר מחברים את כלל האתגרים הרגולטורים והתקציביים העומדים בפני פרויקט פיילוט תיכון, הן אלו הרגילים והן אלו הפרטיקולריים מבינים שהרף גבוה אולי אפילו מאוד. לא בלתי אפשרי אבל גבוהה. התמונה הכללית מובילה אותנו לחיפוש אחר פתרונות פשוטים יותר שאיתם נוכל לצאת לדרך.
שילוב בין חינוך ביתי ומרכזי הנחיה
פגישת היעוץ הובילה אותנו לפורמט שנראה תפור לפי מידותינו – שילוב בין חינוך ביתי ומרכזי למידה/הנחיה שפועלים בשעות אחה"צ.
איך זה יעבוד? ההורים שמעוניינים שילדיהם יפעלו במסגרת החדשה יצטרכו לקבל אישור לחינוך ביתי. בהינתן אישור כזה, הילדים ילמדו קורסים של האו"פ לפי תוכנית שמשלבת בין דרישות לתואר וקורסי חובה נוספים שהם חלק מהמסגרת שנקבע. הילדים יגיעו בשעות אחה"צ למרכזי הלמידה שם הם יוכלו ללמוד את חומרי הקורס(ים) של הסמסטר הנוכחי לבד או ביחד, עם אם בלי עזרת מדריכים. שם גם יתקיימו מפגשי ההנחיה של האו"פ במתכונת רגילה או בהנחיה מוגברת.
במרכזי הלמידה תתקיים גם פעילות חברתית ופעילות ערכית.
חינוך ביתי
כדי להבין טוב יותר את הפורמט המוצע צריך קודם כל להבין מהו חינוך ביתי.
חינוך ביתי הוא מכניזם שבו ילד מקבל פטור מחוק לימוד חובה וחובת החינוך של הילד מועברת כולה להורים. כדי לקבל אישור לחינוך ביתי הורים מגישים בקשה מיוחדת למשרד החינוך לאחר שחתמו על התחייבויות שונות המכפיפות את פעולתם לחוזר מנכ"ל בדבר חינוך ביתי. בין היתר ההורים צריכים להציג תוכנית לימודים אלטרנטיבית שכפופה לכללים מסוימים.
חינוך ביתי הוא המכניזם העיקרי שבאמצעותו ילד והורים יכולים לקבל פתור מחוק חינוך חובה. קיימים גם מיקרים מיוחדים שבהם השר רשאי לאשר לילד פטור שלא במסגרת חינוך ביתי. אלו כאמור מקרים יחידניים. המסלול הפורמלי לפטור הוא דרך מנגנון החינוך הביתי. אחד הפורמטים הבולטים שבהם רואים מגמה עולה של חינוך ביתי הוא – גני יער.
מרכז ההנחיה אינו עוסק בחינוך שיטתי?
בחוזר מנכ"ל לחינוך בידי קיים פרק הנקרא "הצהרת ההורים" שסעיף 8 שבו אומר כך: "ידוע למבקשים שילד שקיבל פטור אינו רשאי ללמוד במסגרות קבוצתיות חלופיות ובכלל זה בית ספר שייעודו הכנה לבחינות בגרות. "
לכן מסגרת לילדים בחינוך ביתי צריכה להיות מוגדרת כמסגרת שאינה מספקת חינוך שיטתי. זוהי הדרך לאפשר לקבוצה של תלמידים בחינוך ביתי ללמוד במסגרת משותפת. לכן המסגרת שאותה אנו מפתחים ונמשיך לפתח במסגרת פרויקט פיילוט תיכון אינה יכולה להיות מוגדרת כמסגרת בית ספרית אלא כמסגרת של מרכז-הנחיה, מרכז-השכלה, מרכז-יידע וכו'.
האחריות אל מול משרד החינוך כולה אצל ההורים
האחריות על ההתנהלות אל מול משרד חינוך נמצאת אצל ההורים. אנו ננסח את החוזה מול ההורים כך שסוגייה זו תהיה ברורה.
אין צורך ברישוי של משרד החינוך
המסגרת המוצעת של מרכזי השכלה לא כרוכה באישור או רישוי מעם משרד החינוך. למעשה מסגרת זו איננה מסגרת שמוגדרת תחת ההגדרה של "ממלכתי שאינו רשמי" ואינה כפופה למשרד החינוך על כל המשתמע.
רישיון לעסק
יתכן שנצטרך רישיון מהרשות להפעלת עסק. זה ייבדק בהמשך.
לאן ממשיכים מכאן?