כנען התנועה למען אוטונומיה דמוקרטית ליברלית ולמען פדרציה מגזרית היא תנועה אזרחית, א-מפלגתית שמציעה פתרון פדרטיבי לסוגיות ליבה ודפוסי החברה בישראל, שלא מתיישבים עם מבנה המשטר הישן. כנען פועלת לשינוי שיטת המשטר והחלפת המשטר האוניטרי הקיים במשטר מסוג חדש המכונה פדרציה-מגזרית.
האסטרטגיה שלנו מאוד פשוטה, במקום לדפוק את הראש בקיר ולצפות ששינוים מבניים בשיטת המשטר יסופקו ע"י המערכת הפוליטית שהופכת למול עינינו לדיקטטורה מודרנית ולכן אין לה ענין בשינויים שכאלו, אנו מנצלים את זכות ההתאגדות שנתנה לכל אזרח בכדי לכונן מערך אלטרנטיבי של שירותים חברתיים אזרחיים ועטיפתם במסגרת ממשל פנים-מגזרית המקנה מעמד אזרחי כפול לאלו שיבחרו בכך ומבוססת על אזרחות דיגיטלית.
איננו מעוניינים להיות חלק ממנגנוני המשטר הקיים אלא להחליף את המשטר לכן אנו פועלים ליצירת מבנה כלכלי קואופרטיבי אשר בשילוב עם מנגנון מיסוי פשוט, מנגנון למימון המונים ובהמשך גם מטבע עצמאי, יוכלו לספק את התשתית הכלכלית למערך השירותים האלטרנטיביים שאנו כקהילה נבנה באמצעות פרקטיקה של דמוקרטיה הישתתפותית.
התוצאה העתידית של פעילותנו תבוא לכדי ביטוי בהיווצרות ממשל עצמי, גוף אוטונומי עוצמתי כלכלי-חברתי או אם תרצו אוטונומיה דמוקרטית-ליברלית.
אבל הסיפור שלנו רחב יותר, תנועת כנען היא חלק בלתי נפרד מתהליך המגזריות בחברה הישראלית ופתרון מבני למצב הפוסט ציוני. מכלול של דפוסי חברה שפירקו את הזרם הממלכתי, נישלו את מגילת העצמאות ממעמד הליבה שניתן לה עם קום המדינה, הובילו להבדלות מגזרית בין מערכות ערכים שונות ובסופו של דבר מובילים את ישראל אל שינוי בלתי נמנע בצורת המשטר ומעבר ממשטר אוניטרי ריכוזי למשטר פדרלי מבוזר אותו אנו מכנים פדרציה מגזרית.
פדרציה מגזרית היא המצב הבשל של תהליך המגזור, והקמת אוטונומיה דמוקרטית ליברלית היא הדרך לסייע לתהליך זה להבשיל ע"י כך שאותו ציבור שאותו נהוג לכנות בימים אלו המחנה הדמוקרטי-ליברלי יבין, שתמה תקופת המחנאות. לא ניתן יותר לבסס הגדרה עצמית דרך יריבות ושלילה של מגזרים אחרים. המלחמה על הגמוניה תרבותית היא חזיון תעתועים כשהיריב כבר לא חולק איתך נרטיב משותף. מציאות שמובילה לריבוי מגזרי מציבה בפני הציבור הדמוקרטי-ליברלי אתגר לא פשוט – לחשוב על עצמו כמגזר. להבין את עצמו כמגזר. לטפח את עצמו כמגזר, אחד מיני כמה. לבנות את עצמו דרך יצירת תרבותית כלכלית שמקורה בהבדל ובייחודיות ולא דרך שלילה של ציבורים אחרים.
אנו לא תמימים ולא עוסקים בהפרחת סיסמאות. הדברים שתקראו באתר זה הם פרי מחקר ומחשבה עמוקים, שמתנהילם כבר מספר שנים על השינוי הפוליטי והחברתי שפוקד את מדינת ישראל. מחקר שהחל בפעילות מחאתית כמו זו שבה חלקכם עוסקים פנה לחקור את מבנה השיח הפוליטי שנוצר בישראל וגילה שכבר אין דרך חזרה. כאשר אנו מסכמים את כל אותם תהליכים אנו חושפים תהליך אבולוציוני של דפוסי חברה המובילים למצב אותו אנו מכנים פדרציה-מגזרית.
איננו מאמינים בחלוקת שטחה של ישראל לא ברמת השלטון המקומי ובוודאי שלא ברמה של חלוקת ישראל לשתי תת-מדינות. אנו מאמינים בפדרציה פונקציונאלית כזו שמאפשרת לממשלים עצמיים תרבותיים-כלכליים להתקיים במרחב משותף דרך מכלולים נפרדים של שירותים חברתיים ואזרחים. אנו מאמינים שאת ההפרדה בין המגזרים צריך לתחום רק לאותם מוקדים שבהם מערכות הערכים השונות מייצרות התנגשות או הבדלים ניכרים בסדרי עדיפויות, כאלו שבאים למשל לכדי ביטוי באיכות השירותים. דוגמאות לתחומים כאלו הם: חינוך, תרבות, רווחה ואפילו בריאות.
את שאר המשאבים, אלו שאין טעם לנהלם ברמה המגזרית כמו למשל בטחון ותשתיות ינהלו המגזרים באמצעות גוף פריטטי משותף – הממשל הפדרלי. אנו לא עוסקים באוטופיה אנו פרגמטיים. איננו מאמינים בפתרונות אידאליים אלא בפתרונות אופטמליים. לכן אין מנוס, בכל קונסטלציה עתידית שתהיה, לפעול יחד עם המגזרים אחרים דרך מנגנונים של קונצנזוס שאותם ניתן יהייה להגדיר בעתיד, בעבידה משותפת כאשר תהליך המגזור יגיע לכדי הבשלה ומחל בתכנון המעבר להכרזת ישראל כפדרציה מגזרית.
ממש בימים אלו אנו בונים קהילה ועושים את צעדיינו הראשונים בתכנון שירותים חברתיים למגזר הדמוקרטי-ליברלי. אנו מציעים לכם מודל של דמוקרטיה השתתפותית וקוראים לכם להצטרף לקהילה. חשוב להבין משהו מאוד בסיסי כבר מהתחלה – אין מישהו אחר שיעשה בשבילנו. התהליך בתנועת כנען לא מתבסס על נבחרי ציבור שעושים עבורנו עם תקציבים נתונים. תנועת כנען מבוססת כולה על השתתפות חברי הקהילה בתהליכים השונים והמכלול כל כך מורכב שייש מקום לכולם. אם לבכם עם השינוי זה הזמן לעשות. היו חלוצים!
פרויקטים אירועים ועבודת הקהילה
הכשל במשטר האוניטרי מוביל לשינוי השיטת המשטר
במדינת ישראל מתקים משטר אוניטרי, כלומר עיקר הכח וההשפעה מרוכזים בגוף שלטוני מרכזי הנבחר בבחירות כלליות ומיוצג ע"י הקואליציה. היות שהקואליציה היא זו שמעבירה את חוק התקציב, שהוא ביטי לסדרי עדיפויות, והיא זו ששולטת בחקיקה בכח המשמעת הקואליציונית, יוצא כי המשמעות של גוף שלטוני מרכזי במשטר-אוניטרי היא, שאותו רוב שבוחר את נבחרי הציבור המרכיבים את הקואליציה הוא גם זה שבסופו של יום קובע ומכתיב את סדרי העדיפויות ואופיה של המדינה. השיטה יכולה לעבוד מצוין כל עוד הרוב השלט נוהג באופן המכיל את מגוון הזרמים המרכיבים את החברה. כאשר זה לא קורה דברים מתחילים להשתבש.
אם מחברים לפרמטר המשטרי את המגמה הדמוגרפית שמראה שבעוד כ40 שנה, כל אדם שלישי בישראל ישתייך למגזר החרדי, מוסיפים לכך התזחקות של מגמות לאומניות, מבנה שיח פוליטי שעוצב במניפולציה לתמוך בשלטון אבסולוטי (תהליכים שאגב לא נולדו שלשום כפי שאנו מראים בניתוח המצב שעשינו) ואת כל זה יוצקים על חברה בעלת אופי מגזרי, הרי שמגיעים למסקנה המתבקשת שככל שיעבור הזמן, אופייה של ישראל ילך ויטה לצד הלאומני-חרדי ויוכתב ע"י שני מגזרים שכרגע מדגימים שיתוף פעולה פורה שתוצאותיו עגומות, המגזר החרדי והמגזר הלאומני יהודי. זה עניין מבני פשוט שאינו תלוי בראש ממשלה כזה או אחר, או בכמות ההפגנות, או במידת היצירתיות של מחאה כזו או אחרת. זה שילוב פשוט בין דמוגרפיה ודפוסי חברה מגזריים בתנאים של משטר אוניטרי, מבנה משטרי שכופה קונפליקט בין מגזרים עם מערכות ערכים שונות.
המסקנה המתבקשת לגבי הציבור הדמוקרטי-ליברלי ברורה למדי – ללא שינוי מהותי בשיטת המשטר, אופיה של מדינת-ישראל ילך ויתרחק מליבת הערכים הדמוקרטית-ליברלית. אם ישראל תמשיך במתכונת של משטר אוניטרי, יגיעו זמנים שהיצוג הדמוקרטי-ליברלי בכנסת, לא רק שלא יהיה רוב, כי כבר כיום הוא לא רוב, הוא יהיה בבחינת מיעוט. תשאלו את עצמכם אם זה העתיד בו אתם מעוניינים, לכם, לילדיכם ולנכדיכם?!
אז גם אם הכל נראה אבוד, עדין מוקדם לארוז את הפקלאות, מה גם שכאן ביתינו. יש מה לעשות! הפתרון שאנו מציעים לטווח הארוך, לוקח בחשבון את אופייה המגזרי של החברה הישראלית ומציע פלטפורמה שבה כל מגזר יוכל לנהל אוטונומיה כלכלית תרבותית, וממשל פדרלי, שיורכב באופן שוויוני מנציגי כל המגזרים, יתאם את הפעילות בין המגזרים וגם יהיה אחראי על תחומים משותפים, כמו למשל בטחון פנים וחוץ. לשיטה זו אנו קוראים פדרציה-מגזרית.
זוהי פדרציה מכיוון שהכח השלטוני מבוזר למגזרים השונים, והשלטון המרכזי עוסק רק בנושאים המשותפים ובתיאום. הפדרציה היא מגזרית מכיוון שאין מדובר בחלוקה טריטוריאלית לאזורי מחיה נפרדים כמו בפדרציות או קונפדרציות אחרות שאנו מכירים, אלא בחלוקה מנהלתית ע"פ אוריאנטציה מגזרית ועל פי הבחירה החופשית של כל אזרח ואזרח בגיר. כלומר אף אחד לא יצטרך לעזוב את ביתו או לשנות אזור מגורים, אם כי סביר שלאורך זמן תווצר הפרדה טבעית כפי שהיא כבר באה לכדי ביטוי בשנים מהמגזרים המובחנים: החרדי והפלשתיני. מצד שני של אחד במקום מגוריו יוכל לבחור לאיזה מגזר הוא שייך, ולפיכך מאיזה מגזר הוא צורך שירותים מגזרים, כמו למשל חינוך, תרבות, מערכת כלכלית, רווחה ועוד.
ניתן גם לצפות שבעתיד כזה, השלטון המוניציפאלי, שיהיה שלוחה של השלטון הפדרלי עם דרגת אוטונומיה כזו או אחרת, כפי שכיום הוא שלוחה של השלטון המרכזי, יטפח מנטליות פדרטיבית וירצה לקחת לעצמו זכויות שהן מעבר למה שניתנות כיום. אנו נפגוש לפיכך במידה רבה של שונות, בדרגת האוטונומיה שבין ערים שונות וישובים שונים, אשר תבוא לכדי ביטוי בתמהיל שירותים שונה ופחות אחיד.
אל אף זאת חשוב להפנים שפדרציה-מגזרית איננה מבוססת על חלוקה גיאוגרפית מוכתבת מראש אלא על חלוקה מנהלתית מבוססת בחירה. אין בה תיחום גיאוגרפי ושרטוט גבולות גזרה. אין בה ניוד אוכלוסיה אפריורי. אם יווצרו אזורים בעלי גוון מגזרי מסויים זה יהיה תהליך אורגני של קהילתיות ולא תהליך שמוכתב מלמעלה. האלמנטים האלו הם גם מה שהופך אותה לשיטה ישימה, שיטה שהיא למעשה מיסוד של דפוסי חברה קיימים והפיכתם למערכת הפעלה חדשה עבור החברה בישראל.
מהם ארבעת המגזרים
תהליך מגזור הוא תהליך הוא תהליך שבו זרמים שונים בחברה הישראלית, האוחזים במערכות ערכים שונות, הולכים ומתבדלים מזרמים אחרים, מתכנסים לתוך עצמם ומיצרים מערכות חברתיות סגורות, מיקרוקוסמוסים של תהליכים חברתיים ואזרחיים או במילים אחרות מציאות פנים מגזרית. לדוגמה: עיצוב של מערכת חינוך עצמאית שלא כפופה לתכתיב פדגוגי של משרד החינוך. מערכת כלכלית של שוק שחור שמנותקת ממערכת המיסוי הארצית, שירותי רווחה פנים קהילתיים כמו למשל מערך גמילות חסדים ועוד.
בתהליך ההתמגזרות מתחזקת התנועה להדגשת אחדות הזהות שמקורה בהבדלים מקבוצות אחרות. מצד שני נחלשת התנועה להדגשת המכנה המשותף הרחב, החוצה לאורכה של החברה כלומר חוצה המגזרים. היות שמדינת ישראל היא בעלת משטר אוניטרי תהליך ההתמגזרות בא פעמים רבות לכדי ביטוי בשעבוד משאב משותף לטובת המגזר לדוגמה שעבוד הקופה הציבורית לטובת מגזר מסוים עד כדי יצירת תלות של מגזר מסוים בקופה הציבורית, תלות שמתורגמת ע"י מגזרים אחרים לנטל ונתפסת כהתנהגות טפילית.
אין ספק שתהליך מגזור פעיל במסגרת משטר אוניטרי מצביע על התרופפות המכנה המשותף ובשלבים מתקדמים על חוסר התאמה בין הפלטפורמה המשטרית לבין היישומים שמתפתחים בה (תהליכים חברתיים). תהליך מגזור במשטר אוניטרי הוא נורה אדומה מהבהבת. הוא מצביע על צורך פנימי בהבדלות שלא מתיישב עם המבנה המשטרי שדורש מכנה משותף רחב.
חשוב להבין את ההקשר שבו אנו בתנועת כנען מדברים על מגזרים. חשוב להבין שאנו מתמקדים בהסברת משבר חברתי על רקע משטרי מסוים לכן אנו מתייחסים להיבט של אוריינטציה משטרית. היות שאנו מוצאים את הלאום כנקודת ייחוס מרכזית בהקשר לאוריינטציה משטרית אנו מחלקים את החברה בישראל למגזרים על פי אוריינטציה משטרית-לאומית. בכל אחד מהמגזרים נמצא עמדה שונה בקשר לאופי המשטר הרצוי וברוב המקרים גם עמדה שונה ביחס לסוגיית הלאום. למעשה אנו שואלים את השאלה ההיפותטית: "לו לקבוצה מסוימת (קבוצת המגזר) הייתה מלוא היכולת לכונן משטר כרצונה, איזה סוג של משטר היא הייתה מעצבת במדינת ישראל וכיצד היא הייתה מעצבת את דמותה של מדינת ישראל. באופן זה אנו מזהים בחברה הישראלית ארבע קבוצות מרכזיות, ארבעה מגזרים מרכזים.
- לאומני יהודי
- לאומני פלשתיני
- חרדי
- דמוקרטי-ליברלי
דרישות בסיס מפתרון לעתיד המגזר הדמוקרטי-ליברלי
- הפתרון חייב להיות ממוקד במוקדי החיכוך בין המגזרים ולא גורף. כביש הוא משאב שאינו תלוי מגזר כך גם בטחון או תשתיות מים וביוב. חינוך, תרבות, מבנה משפחתי, רווחה ואפילו רמה מסוימת של שירותי בריאות אלו יכולים להיות חלק מפתרון מגזרי.
- הפתרון צריך להוביל את מדינת ישראל ליציבות חברתית. במקום הזה חיים ארבעה מגזרים שצריכים ליצר ביניהם חוזה חדש.
- הפתרון מבוסס על הבנה הדדית של חייה ותן לחיות ולכן הוא חייב לתת לגיטימציה גם לציבורים אחרים.
- הפתרון מטפל בתיאום בין המגזרים באמצעות ממשל משותף ומנגנוני קונצנזוס.
- הפתרון ניתן למימוש ויש לו התכנות חברתית.
- הפתרון מבוסס על ניתוח של דפוסי חברה קיימים ועל מגמות קיימות בחברה הישראלית.
- ניתן לצאת למימוש הפתרון גם מבלי לקבל הסכמה של מגזרים אחרים.
- הפתרון מתמקד בבניית פלטפורמה מגזרית חדשה ולא מכלה את כוחותיו במלחמה על שיחזור העבר.
- הפתרון לא מותנה בחקיקה מקדימה. הרציונל שלו מאפשר לצאת לדרך כבר אתמול.
- וכשמחברים את כל הקצוות מבינים גם שכל פתרון עתידי חייב להניח שינוי שיטת המשטר.
איך הגענו לתובנות אשר מוצגות כיום תחת הכותרת "כנען"?
הדרך היתה ארוכה. אנו פועלים כבר כמה שנים בפעילות הסברתית, בעיקר דרך קבוצת הפייסבוק ולאחרונה דרך קהילת ווצאפ. תנועת כנען היא למעשה, המשך ישיר של דף וקבוצת הפייסבוק שבעבר כונו "מרכז דמוקרטי" וכיום שמם שונה ל "הכנעני" ו "כנען" בהתאמה. אגב, 'מרכז' מלשון מקום מרכזי ולא כפוזיציה על הציר שמאל-ימין.
בראשית הדרך עסקנו בעיקר בניתוח מבני של הפוליטיקה הישראלית, תוך התמקדות בסוגיה של דעיכת השמאל ועלית הדיקטטורה. בהמשך כפועל יוצא של תוצאות מערכת הבחירות לכנסת ה 23, והתובנה שהמחאה נגד השחיתות השלטונית לא יצרה את השינוי המיוחל בדפוסי ההצבעה, הופיע גם הרעיון של פדרציה מגזרית, וכן הרעיון הבלתי נפרד ממנו של כינון אוטונומיה למגזר הדמוקרטי-ליברלי. ניתן למצוא סקירה הסטורית תמציתית של הפעילות החל מ2018 ועד היום, בדף המידע הכללי.
חזון התנועה מורכב משני שלבים מרכזים
שלב א – כינון אוטונומיה דמוקרטית-ליברלית
שלב ב – שינויי שיטת המשטר ל פדרציה-מגזרית
תנועת כנען תפעל בדרכים שונות להגשמת חזונה
- עבודה משותפת בענן (קבוצות ווצאפ) על פרויקטים שמתוכם תצמח בסופו של דבר אוטונומיה אזרחי האוטונומיה.
- פעילות הסברתית בענן ובעולם הפיזי.
- אפיון ההיבטים השונים של צורות הממשל החדשות הנובעות מחזון התנועה.
- הכנת הקרקע לעריכת שינויים נדרשים כמו למשל גיוס מומחים ליזום התארגנויות לישום רעיונות שונים.
- יצירת תשתיות המידע הנדרשות לכינון שיטת הממשל החדשה כמו למשל:
- מרשם אזרחים
- מרשם עסקים
- מערכת מיסוי
- מטבע עצמאי
- מערכת הצבעה וקבלת החלטות ועוד…
מה כוללת האוטונומיה?
האוטונומיה היא פלטפורמה שבה הציבור הדמוקרטי-ליברלי מקיים אורח חיים שתואם את ערכיו ומקבל שירותים התואמים את סדרי העדיפויות שהוא בחר. סדרי העדיפויות הם פועל יוצא של הפרויקטים שאותו ציבור יבחר לישם במגוון תחומים המיצרים מיקרו-קוסמוס כלכלי-חברתי.
- קודם כל מדובר במכלול של עקרונות.
- מערכת חינוך עצמאית.
- כלכלה אוטונומית.
- מערכת תרבות עצמאית.
- שירותי רווחה פנים מגזרים.
- מערכת בריאות קהילתית.
- חוקה וחקיקה פנים מגזרית.
- ועוד…
אתם בוודאי מרימים גבה ושואלים איך עושים זאת, ובכן לא מדובר בלקבל מן המוכן. את כל המערכות האלו נצטרך לאפיין ולבנות בכוחותינו. זה יתחיל בקבוצות חלוציות שתעסוקנה בתכנון ואפיון ובהמשך, לאט ובשלבים התוכניות ירדו לפס היצור כלומר, רעיונות ייושמו ע"י פרויקטים בתחומים השונים. האוטונומיה אינה הגדרה אפריורית אלא מה שנובע ממסה קריטית של פרויקטים שבונים מיקרוקוסמוס תרבותי כלכלי. הנה דוגמה לפריוקט שכזה המכונה "פיילוט תיכון", פרויקט שאנו בוחנים ומאפיינים בימים אלו. ומה חלקכם בסיפור הזה? נקודת התחלה טובה היא בהצטרפות לקבוצות הווצאפ.