ציטוט ממאמרו שי יוסי ורטר, הארץ: בצל ההידרדרות לעבר דיקטטורה, הצליחו ראשי מפלגות האופוזיציה לקיים אתמול הצהרה משותפת. … לפיד, גנץ, אביגדור ליברמן ומרב מיכאלי ישבו סביב שולחן אחד! והערבים? יוק. מנסור עבאס טען שהוזמן אך החליט, לדבריו, לחסוך את אי הנעימות מהקולגות היהודים. איימן עודה ואחמד טיבי לא הוזמנו כלל. ההדרה הזאת היא בלתי נסבלת ובלתי נסלחת. האזרחים הערבים ייפגעו מההפיכה מהר יותר וקשה יותר מתושבי תל אביב, גם אם אינם מפנימים זאת. לנציגיהם היה מקום סביב לשולחן, ולעזאזל ההתלהמות מימין. —–

מי שעוקב אחרינו כבר זמן מה ומכיר את ארבעת המגזרים לא אמור להיות מופתע שההצהרה המשותפת לא כללה את המפלגות הערביות. המלחמה היא מלחמה בין מגזרית. המגזר החרדי והמגזר הלאומני-יהודי עושים יד אחת בכדי לדכא את כוחו, ולהדיר ממרכז הכח של המשטר האוניטרי את המגזר הדמוקרטי-ליברלי. המפלגות הערביות, ושימו לב לניסוח "המפלגות הערביות" לא "הערבים" אלא המפלגות הערביות, מיצגות בכנסת את המגזר הלאומני-פלשתיני. לכן הן גם לא חלק מההצהרה המשותפת. להבדיל מהמסרים המאיימים הנשמעים לכל עבר, המגזר הלאומני-פלשתיני פחות מאויים מההפיכה המשטרית והוא לא יהייה הקורבן העיקרי שלה כל עוד הוא יזרום עם הרטוריקה שמוכתבת ע"י מרכז הכח השלטוני. נהפוכו, יתכן מאוד שהוא יזכה להטבות מופלגות כתנאי למס שפתים, וכתנאי לשיתוף פעולה עם המגזר הלאומני-יהודי והמגזר החרדי. תזרמו איתנו ואנחנו נדאג לכם, זו תהיה נוסחת הפרוטקשן שבין המגזר הלאומני-פלשתיני לבין שני המגזרים שבמרכז השליטה. מי שמאויים מההפיכה המשטרית הוא המגזר הדמוקרטי-ליברלי. המשטר החדש מאיים ישירות על עולם הערכים הדמוקרטי-ליברלי. הוא לא מאיים על עולם הערכים הלאומני, השמרני, הסמכותני, גם אם זה צבוע בצבעי לאום אחרים. ואחזור על זה שוב ושוב ושוב ושוב, המלחמה התרבותית המתחוללת בימים אלו בישראל היא מלחמה בין מגזרית אשר שואבת את כוחה מעצם מבנהו של המשטר האוניטרי (שלטון מרכזי). המשטר האוניטרי מאפשר למי שאוחז במושכות השלטון לנווט את המדינה על פי דרכו. ואם מוסיפים לכך נטרול של האיזונים והבלמים (הרשות השופטת), הוא בקלות הופך לעריצות הרוב. באותה נשימה, ההפנמה שהמשטר האוניטרי הוא לב ליבה של הבעיה, והתודעה המגזרית של המגזר הדמוקרטי-ליברלי, הן הבסיס לקוממיות מחודשת של מגזר זה. הדרך לפירוק כוחה של הדיקטטורה אינה באמצעות פעולת התנגדות אלא באמצעות יצירה של משטח פוליטי חדש. הדרך לפירוק כוחה של הדיקטטורה היא בהזזת שדה הפעולה כך שהכח האבסולוטי שבו מחזיקים המגזרים החרדי והלאומני-יהודי, יגיע אל יעודו האמיתי – כח מגזרי בשדה פעולה רלטיביסטי, שדה פעולה ללא מרכז אחד דומיננטי, אלא עם ארבעה מרכזי כח, ארבע אוטונומיות, וגוף פדרלי משותף. האנומליה הדיקטטורית כמוהה כמתיחה עודפת של מיתריו של המשטר האוניטרי. הדרך לכוון את כלי הנגינה המזייף הזה היא במעבר לפדרליזם מסוג פדרציה-מגזרית. איך? באמצעות הקמה של אוטונומיה דמוקרטית ליברלית ושבירת הפרדיגמה של המשטר האוניטרי. שבירת הפרדיגמה של המשטר האוניטרי שבירת הפרדיגמה של המשטר האוניטרי שבירת הפרדיגמה של המשטר האוניטרי

השאלה היחידה היא מתי יפול לכם האסימון ותגיע ההבשלה שתאפשר לכם ללחוץ על כפתור ההרשמה באפליקציה ולהרשם כאזרחי האוטונומיה. מתי גם אתם תבינו שבמקום להחליף מקום אפשר פשוט להחליף שפה.