8
עריכות
Giladtiram (שיחה | תרומות) (עיבוי הטקסט - שילוב קטעים ממצגת מבוא לפדרציה) |
Giladtiram (שיחה | תרומות) (עיבוי טקסט) |
||
שורה 71: | שורה 71: | ||
זה לא רק ויכוח על טעם, זה ויכוח על ערכי ליבה שכפי הנראה, כפי שאנו למדים מסבבי הבחירות, לא הולכים להשתנות. גם בסוגיה זו רואים שהשיטה הקיימת מייצרת אופק של מלחמת תרבות אין סופית. הפיצול הפוליטי בין תומכי נתניהו למתנגדיו הוא במהותו מלחמת תרבות בין חלק בעם שמעונין בשלטון מרכזי, מלוכני דיקטטורי לחלק אחר שמעונין בשלטון דמוקרטי שבו נציגי הציבור מחויבים לטוהר מידות ומיעוטים אינם מושא לשנאה ורדיפה. השיטה האוניטרית של ישראל במצב הפוסט ציוני שנוצר תוביל למלחמת אחים, מרי אזרח, בריחת מוחות, אדישות וניכור. האינטרס של שני הצדדים הוא לאמץ שיטה שתאפשר לכל צד לקיים את ערכיו מבלי לדרוס את ערכי האחר. | זה לא רק ויכוח על טעם, זה ויכוח על ערכי ליבה שכפי הנראה, כפי שאנו למדים מסבבי הבחירות, לא הולכים להשתנות. גם בסוגיה זו רואים שהשיטה הקיימת מייצרת אופק של מלחמת תרבות אין סופית. הפיצול הפוליטי בין תומכי נתניהו למתנגדיו הוא במהותו מלחמת תרבות בין חלק בעם שמעונין בשלטון מרכזי, מלוכני דיקטטורי לחלק אחר שמעונין בשלטון דמוקרטי שבו נציגי הציבור מחויבים לטוהר מידות ומיעוטים אינם מושא לשנאה ורדיפה. השיטה האוניטרית של ישראל במצב הפוסט ציוני שנוצר תוביל למלחמת אחים, מרי אזרח, בריחת מוחות, אדישות וניכור. האינטרס של שני הצדדים הוא לאמץ שיטה שתאפשר לכל צד לקיים את ערכיו מבלי לדרוס את ערכי האחר. | ||
==== העדר שיוך לאומי כתנאי לדו-קיום יהודי ערבי ==== | |||
מה כ"כ מפחיד את שני הצדדים בחבירה בין מפלגה ציונית והרשימה הערבית המשותפת? התשובה היא שהמרכיב הלאומי בנרטיבים של שני הצדדים פועל לביטול האחד של השני. מפלגה ציונית שואפת לשמור על מדינת ישראל כמדינת לאום של העם היהודי. זהו כמובן יעדה המרכזי של הציונות מראשיתה. | |||
ואילו הרשימה המשותפת שבמוצהר היא חלק מתנועה לאומית פלשתינית, שואפת להפוך את ישראל למדינה שבה הלאום הפלשתיני שקול במעמדו ללאום היהודי, ומכאן סלולה הדרך למשל לזכות השיבה ולדרישות טריטוריאליות כאלו ואחרות. צריך להיות נאיבי כדי לטעון שהרשימה המשותפת לא רוכבת על ווקטור | |||
ששואף לבטל את הציונות. הרתיעה העקרונית הולכת ומתבהרת: המוקש של הזהות הלאומית אותו דו-קיום עליו מדברים בקבוצות מסוימות יכול להתקיים רק במערכת שהמרכיב הלאומי נוטרל ממנה. ההיתכנות לגוף אוטונומי שהזהות הלאומית אינה מרכיב פורמלי בו קיימת רק במתכונת של פדרציה, בחלק של המדינה הדמוקרטית. במדינה הדמוקרטית של הפדרציה, אין צורך להתנער ממרכיב הזהות הלאומית. הזהות הלאומית יכולה להישאר בלב אבל היא לא חלק ממנגנון הכוח. הזהות הלאומית תתקיים כזיכרון, ערכי הדמוקרטיה יקבעו את שפת המעשה. כשבוחנים את סוגיית יחסיי יהודים וערבים, רואים שהשיטה הקיימת מובילה להתנגשות חזיתית. האפשרות לאיזון טמונה במעבר משיטה אוניטארית לשיטה פדרטיבית. |